בנובמבר 2017 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעה לחוק כלי ירייה חדש ומקיף, שעומד להתוות את מדיניות כלי הירייה ואת המציאות בתחום זה בישראל לעשורים רבים.

צוות "האקדח על שולחן המטבח" ערך בחינה מעמיקה של ההצעה ומצא סעיפים מסוכנים ביותר, ביניהם סעיף המקנה חסינות לארגונים חמושים ולמדינה עצמה במקרים של שימוש לרעה בכלי ירייה בידי אדם שנושא נשק מטעמם. נוסח הצעת החוק התעלם מההמלצות שהעבירה יזמת האקדח על שולחן המטבח לפרופ' שלמה שפירא, ממנסחי החוק, בפגישה עמו בדצמבר 2013 ובמכתב מינואר 2014, ומפניית היזמה למנסחי החוק  באוקטובר 2017, בה הצבענו על מספר מחקרים חדשים, חשובים ורלוונטיים ובקשנו שהידע שבהם יוטמע בהצעת החוק.

בישיבת חירום שכינסנו לאחר פרסום תזכיר הצעת החוק דנו בתכנית פעולה לקידום חוק אחראי, המדגיש אמצעים למניעת אלימות בנשק והעונה לצורכי הביטחון האישי הייחודיים של מגוון קבוצות מגדר וקבוצות אוכלוסייה. שמונה-עשרה הנשים שהשתתפו בישיבה – פעילוֹת ב-10 ארגונים שונים לצד פעילוֹת עצמאיות – ייצגו מגוון מרשים של רקעים, קבוצות וקהילות וכללו גם עורכות דין ופעילות מנוסות רבות. הדיון הוליד תכנית עבודה מעשית, בשיתוף משתתפות הישיבה ונציגות נוספות מתוך ארגוני "האקדח על שולחן המטבח". להלן הפעולות שנעשו עד כה במסגרת הקמפיין לחקיקה אחראית:

ישיבת חירום בנושא תכנית פעולה לקידום חוק כלי ירייה אחראי, 30.11.17.

 

פנייה לרשויות בדרישה לשינוי החוק

ב-14 בדצמבר 2017 שלחו ארגוני "האקדח על שולחן המטבח" למשרד לביטחון פנים מסמך הערות להצעת החוק. המסמך הדגיש כי "על החוק לספק הגנה מפני נשק, ולא לראות בנשק אמצעי הגנה ותו לא. כדי לעשות זאת, החוק חייב לראות לנגד עיניו את קרבנות האלימות והפשיעה בכלי ירייה ולהציב אותם במקום מרכזי". דרישתנו העקרונית היא להגביל את נשיאת הנשק – כולל נשק אבטחה או נשק של גופי ביטחון (משטרה, צבא, שב"ס) – למקום ולפרק הזמן שבו מבוצע התפקיד שעבורו ניתן הנשק. כמו כן, המלצנו:

• לצמצם תפוצת נשק במרחב האזרחי.
• לכלול בחוק התייחסות מפורשת לאלימות במשפחה ולחובת התייעצות עם רשויות הרווחה.         
• לחייב איסוף מידע על עבירות בנשק ועל אוכלוסיות נפגעות לצורך הסקת מסקנות, זיהוי תופעות ומגמות וגיבוש מדיניות.
• לגבות את הצעת החוק בחוות דעת מגדרית, שתתייחס בין היתר להשלכות סעיפים שונים בחוק המוצע על נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות, ובפרט על נשים מקבוצות מוחלשות.
• להטיל חובת ביטוח צד ג' לכל כלי ירייה ולכל בעל רישיון מיוחד.
• להסיר מהחוק את החסינות שהוקנתה בהצעה לרשויות, על מנת לא לחסום את הדרך בפני הטלת אחריות במקרים של פגיעות ושימוש לרעה בכלי ירייה.

בשיחות עם הגורמים האחראיים במשרד המשפטים ועם גורמים בפרקליטות המדינה הצגנו כשלים חשובים שזיהינו בהצעת חוק כלי ירייה. במענה לפניותיהם ולשאלותיהם העברנו במאי 2018 לגורמים אלה השלמה למסמך ההערות על הצעת החוק. ההשלמה כוללת מודלים מהעולם של מנגנוני פיקוח מניעתיים, שראוי להוסיפם לפרק הפיקוח של החוק המוצע. מודלים אלה מציעים פתרונות לליקויים מרכזיים בהצעת החוק החיוניים לעיצוב מדיניות נשק בטוחה.

 

יצירת מודעות ציבורית להצעת החוק הבעייתית ולחלופות

בפברואר 2018 העלינו לרשת סדרת מודעות פייסבוק שנועדה לעורר את המודעות הציבורית להליך חקיקה של חוק כלי ירייה חדש ומסוכן, שלא רואה לנגד עיניו את ביטחון הציבור, את ביטחונן של כלל הנשים או את ביטחונן של נשים שהחברה בישראל דחקה לשוליים. המודעות מפרטות שורה של דרישות מינימום שלנו מהחוק, שלא מתקיימות בהצעת החוק הנוכחית.

קדמה להעלאת הסדרה מודעה מקדימה, שפורסמה ביום האחרון לאירוע השנתי הבינלאומי: 16 ימי פעילות נגד אלימות על רקע מגדרי (שנמשך מה-25 בנובמבר ועד ל-10 בדצמבר). בטקסט שליווה אותה התרענו כי: "ארדן מתכוון לשנות את החוק במטרה להקל על אזרחים ותאגידים בנשיאת נשקים, ואנחנו יודעות מי הולכות לשלם את המחיר". מודעה זו נתמכה בידי IANSA, רשת פעולה בינלאומית בעניין נשק קל, שהיא שותפה חשובה ל-16 ימי הפעילות. הסדרה עצמה כוללת שבע מודעות, שכל אחת מהן מציגה דרישה אחת ממוקדת, ומודעה שמינית מסכמת:

 

דרישה #1: איסוף ופילוח נתונים על פגיעות בכלי ירייה

עיצוב גרפי: נועה מזלי

 

דרישה #2: שקיפות מקסימלית

דרישה #3: פיקוח ממשי ויעיל על כלי נשק

דרישה #4: ביטוח צד ג' חובה לכל כלי ירייה

דרישה #5: בלי חסינות למדינה ולארגונים

דרישה #6: נשק ארגוני – רק בתחומי הארגון

דרישה #7: התייחסות החוק לאלימות במשפחה

פוסט מסכם

הקמפיין הגיע למעלה מ-8,200 משתמשי/ות פייסבוק, שנחשפו למודעות מעל 27,000 פעמים, והגיבו להן באופן פעיל קרוב ל-2000 פעמים.

(ניהול קמפיין: שיר ברט; עיצוב מודעות: נועה מזלי)

 

סנגור בכנסת ובממשלה

ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה והשר לביטחון פנים גלעד ארדן שמעו דברים נוקבים מפי "האקדח על שולחן המטבח" ב-20 בדצמבר 2017, בישיבה שעסקה ביישום דוח בנושא מניעת אלימות במשפחה. מלבד השר, השתתפו בה גם בעלי תפקידים בכירים ממשרדו. עו"ד מרים זלקינד משדולת הנשים, ארגון שותף ב"שולחן המטבח", הציפה סיכונים ייחודיים לנשים הגלומים בהצעת חוק כלי ירייה שאותו מקדם השר. דבריה דווחו בחדשות הכנסת וכן בעלון השבועי של שדולת הנשים.

 

 

חוות דעת מגדרית לגבי הצעת החוק

האקדח על שולחן המטבח הוציא חוות דעת מגדרית על הצעת החוק, שנכתבה בידי עו"ד סמדר בן נתן (מייסדת שותפה של הפרוייקט), עו"ד מייסא ארשיד (הרכזת המשפטית) ורלה מזלה (מייסדת שותפה ורכזת הפרויקט). הניתוח שבחוות הדעת התבסס על קבוצת לימוד ייחודית בת שנתיים מטעם האקדח על שולחן המטבח, אשר זיהתה נושאי מפתח שיש לחקור במסגרת חוות הדעת, וקיימה דיונים על טיוטת המסמך. הניתוח שבחוות הדעת יפורסם באופן רשמי כאשר דיוני הכנסת על הצעת החוק יתחדשו.

 

דרישות לחקיקה מניעתית וצעדים שאומצו בידי גל של מחאה פמיניסטית כלל-ארצית

לקראת סוף 2018 רשת אד-הוק של עשרות קבוצות נשים תיאמו פעולות ודרישות לעצור אלימות נגד נשים, כולל מחאות שנכחו בהן עשרות אלפים. המלצות ודרישות שולחן המטבח לחקיקה מניעתית אומצו בידי הרשת והופיעו ברשימה של צעדים פרקטיים שהוגשה לראש הממשלה.

 

דרישות לחקיקה מניעתית וצעדים שאומצו בידי גל של מחאה פלסטינית כלל-ארצית

בסוף 2019 דרישות שולחן המטבח לחקיקה מניעתית וממצאי חוות הדעת המגדרית מזינים ישירות מחאה עממית חסרת תקדים נגד אלימות נשק בקרב החברה הפלסטינית בישראל. רשימה של צעדים קונקרטיים החיוניים כדי לשים קץ לאלימות זו, המתבססים על מחקר ומסמכים של שולחן המטבח, מופץ באופן רחב בקרב יחידים וארגונים, על מנת לספק לרקשת המחאה החזקה – אך מפוזרת – מטרות מוצקות וברות השגה ודרישות מובחנות. אנחנו מתכננות לאסוף פלח רחב של החברה האזרחית מאחורי הרשימה, ולהציג אותה בפני ממשלה והציבור הרחב כמערכת מייצגת של דרישות מוצקות.