פרסומים

צמצום תפוצת נשק בידי השלטון המקומי:

מחקר חדש (ספטמבר 2022) וראשון מסוגו של קואליציית האקדח על שולחן המטבח מציג כלים לצמצום תפוצת כלי ירייה במרחב העירוני והמקומי: מיפוי ראשוני.

המיפוי מבקש "לבחון מעמדם של חוקים וכלים משפטיים המצויים בזירה של השלטון המקומי שיש בהם כדי לתרום לצמצום תפוצת כלי הירייה ... [וכן] את הסמכויות והכלים העומדים בפני הרשויות המקומיות ... לעיצוב מדיניות לצמצום כלי הירייה במרחבים הציבוריים והפרטיים בישראל".

גופי שלטון מקומי בארצות אחרות יוזמים ומובילים מהלכים יעילים לצמצום רמת האלימות החמושה ותפוצת כלי הירייה בתחומן. לאור דבקותן של ממשלות ישראל האחרונות במדיניות של חימוש אזרחי המוני, האקדח על שולחן המטבח יצרה בראשית 2020 את פורום פעילות השלטון המקומי לצמצום תפוצת הנשק. מחקר זה כולל תיעוד וסקירה קצרה של עבודת הפורום בשלביה הראשונים ומתמודד עם שאלות שעלו בפורום על היקף סמכויותיהם של מוסדות שלטון מקומי בקביעת מדיניות כלי ירייה ויישומה.

המחקר עולה לאתר כשנה לפני עריכת בחירות לשלטון המקומי בישראל, שנקבעו לאוקטובר 2023. גופי השלטון המקומי מצוידים בכלים לא מעטים לצמצום האלימות החמושה בתחומן ולהאטת תפוצת הנשק. לנו – ארגונים פמיניסטיים וארגוני חברה אזרחית – מוצעת היום הזדמנות לתבוע ממועמדות ומועמדים מכל המפלגות התחייבות לפעול לעצירת החימוש המוגבר בכלי ירייה מסכני בריאות וחיים. בכוחנו לדרוש מנציגות נבחרות, ממועמדים, מעיריות וממועצות מקומיות לקחת אחריות על הנושא בתחומן. במקביל, נפעל לקיים בקרה ותיעוד של היישום המעשי של הצהרות והבטחות שניתנו.

המחקר יישלח לפי בקשה; מוזמנת לפנות אלינו לכתובת המייל: info@gfkt.org

"לא נצור:
נשק קל במרחב האזרחי, כמה כלים וכמה פיקוח?"

יזמת "האקדח על שולחן המטבח" פרסמה בתחילת 2017 דוח מקיף, המתריע כי המרחב האזרחי בישראל רווי בכלי נשק. הדוח בוחן מיהם הגופים והאנשים המחזיקים בכלי ירייה קלים ובודק מי ובאיזו מידה מפקחים על מסת כלי הנשק המוחזק בין האזרחים, באם זה נשק ארגוני או נשק אבטחה, נשק פרטי, משטרתי, צבאי, נשק של מתנחלים או או נשק בלתי חוקי.

זהו ניסיון ראשון לבסס אומדן של כמות הנשק הקל הרווח בחברה האזרחית ולהצביע על מקורותיו. בכך הדוח מציב בסיס לבקרה אזרחית על תפוצת כלי הירייה והשימושים בהם, וליישום פרקטיקות יעילות לצמצום האלימות הקטלנית נגד נשים ובחברה בכלל שמאפשרת זמינות הנשק. זוהי פעולה אזרחית חיונית הננקטת במקום שבו הרשויות נמנעות מיצירת מסד נתונים אמין ושקוף.

הדוח מתאר את מדיניות האצבע קלה על ההדק של השר גלעד ארדן והמשרד לביטחון פנים, המרחיבה את היקף הרישוי ומפיצה במהירות ובחוסר אחריות נשק קל במרחב האזרחי. מדיניות זו "מגובה" במחסור חמור במידע, תוך שימור נרטיב ביטחוניסטי של נשק מגונן, ומלווה בפיקוח רופף על כלי הירייה שבאחריות המדינה.

נתוני הדוח ומסקנותיו אותרו וגובשו על סמך מידע שנאסף תחת חוק חופש המידע, דוחות ומסמכים רשמיים, דוחות של ארגוני חברה אזרחית, דיונים בכנסת, מעקב תקשורתי, מחקרים אקדמיים מחו"ל, ראיונות, פסקי דין ותביעות נזיקין.

ממצאי הדוח:

כ 105,000 כלי ירייה חדשים אושרו ע"י המשרד לבטחון פנים בשישה חודשים בלבד, לאחר כניסת ארדן לתפקיד.
בסוף 2014 המרחב האזרחי בישראל היה משופע בכ-320,000 כלי ירייה מורשים, ובמאות אלפי כלי ירייה בלתי מורשים לפחות.
בשנת 2014 הופקדו שישה מפקחים בלבד על כ-274,000 כלי ירייה אזרחיים, דהיינו מפקח יחיד לכ-48,000 כלים ורישיונות, שפועלים בעומס רב וללא סמכויות אפקטיביות.
המשטרה אינה אוספת, מפלחת ומפרסמת נתונים כוללים וברורים על פשעי ירי, ואף לא את מספר הקורבנות שהם גובים.

חוות דעת מגדריות

חוק שיווי זכויות האישה (סעיף 6), קובע כי ביחס להצעת חוק שיש לה השלכות על נשים – תובא בפני ועדת הכנסת הרלוונטית חוות דעת מגדרית. בפועל, לא תמיד מגישה הרשות האחראית חוות דעת כאלה, ואלה שמוגשות לא תמיד מקיפות ומעמיקות מספיק. חוקים הנוגעים לכלי ירייה הם בעלי השלכות ישירות ומרחיקות לכת על נשים, ולכן קואליציית האקדח על שולחן המטבח הגישה שתי חוות דעת מגדריות הנוגעות לחקיקה כזו. בחוות הדעת מציג הפרויקט ניתוח של חלקים נבחרים בחוק מנקודת מבט מגדרית, המעוגנת בחשיבה, בגוף ידע ובשיטות מחקר פמיניסטיים. חוות הדעת מבקשת להצביע על תיקונים מתבקשים ולהציע דרכי פעולה חלופיות.