מדיניות הנשק הקל בישראל מתאפיינת בהימנעות מחשיפת מידע קיים וכן מאיסוף מוסדר של נתונים הנוגעים לתפוצת כלי ירייה, לפגיעות בנשק ולפשיעה בנשק. לעתים, מתפרסמים נתונים סותרים מצד רשויות שונות. האקדח על שולחן המטבח חוזר ומדגיש את חשיבותה של שקיפות שלטונית בעניין רישוי כלי ירייה, אכיפת חוקי נשק, אלימות בכלי ירייה ופגיעות בירי. בהעדר מידע כזה מצד הרשויות, פועלת יזמת האקדח על שולחן המטבח לאיסוף מידע ממוקד ומוגבל (לפי יכולתה כגוף אזרחי שמשאביו מצומצמים), בין היתר באמצעות הגשת בקשות ותביעות על בסיס חוק חופש המידע – שלא תמיד נענות – וכן לפרסומו.
קורבנות רצח בירי
נשים
- בשנת 2020 נורו למוות 12 נשים, לעומת 8 נשים בממוצע מדי שנה בין 2019-2016.
- 5 מהן (כ-42%) נורו בנשק מורשה, לעומת 2 נשים בממוצע מדי שנה בין 2019-2016.
- הנשק המורשה ששימש לרצח הנשים ב-2020 כלל אקדח שנשא מאבטח מחוץ למקום ולזמן עבודתו, וארבעה אקדחים ברישיון פרטי.
משטרת ישראל, מענה משלים לבקשת מידע 891/20 מטעם האקדח על שולחן המטבח, 7.1.21.
- מבין 117 נשים ישראליות שנרצחו בידי בני זוג או קרובים גברים בין אוקטובר 2000 לספטמבר 2005, 44 (כ-38%) נרצחו בנשק. (Sachs, D., Sa'ar, A., Aharoni, S, בעמ' 603)
פלסטינים בישראל
בין השנים 2000 ו-2019 נרצחו מעל 1400 אזרחים פלסטינים בישראל, 94 מהם ב-2019. המשטרה והמשרד לביטחון פנים לא מספקים נתונים שיטתיים בנושא, אך ככל הנראה רוב הקורבנות נורו בנשק חם בלתי מורשה. (הארץ; ח"כ אחמד טיבי על בסיס מרכז אמאן).
מבין 56 קורבנות רצח בחברה הפלסטינית בישראל בשנת 2013, 42 נרצחו בנשק חם (75%).
מבין 68 קורבנות רצח בחברה הפלסטינית בישראל בשנת 2012, 43 נרצחו בנשק חם (63%).
(נוהאד עלי, אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל, בעמ' 80)
- לפי נתוני המשטרה, שיעור המעורבים בעבירות אלימות כלפי גוף באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה, ובתיקי רצח – פי שניים וחצי (המשטרה, בדוח מבקר המדינה)
- בשנים 2014 עד 2016 היה שיעור עבירות הירי בקרב אוכלוסיית החברה הערבית גבוה פי 17.5 משיעור העבירות האמורות באוכלוסייה היהודית. שיעור הנפגעים באירועי אלימות שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי 2.5 עד פי 12 משיעור הנפגעים באירועי אלימות כאלה במגזרים אחרים בחברה הישראלית. (שם)
- מתחילת 2014 ועד סוף אוקטובר 2016 נרצחו 30 נשים ערביות, שהן 42% מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל (כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית) (המשטרה, בדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת).
קורבנות מנשק אבטחה
בשנים 2013-2002 נרצחו ונהרגו לפחות 18 נשים ולפחות 18 גברים בנשק אבטחה במרחב הפרטי או על רקע משפחתי. עם אכיפת החוק שאוסר על מאבטחים לקחת נשק הביתה, לו תרמה הפעילות הציבורית של האקדח על שולחן המטבח, בין השנים 2014 ו-2016 – לראשונה מזה לפחות 11 שנים – לא נהרג אף אדם במרחב הפרטי על ידי מאבטח באמצעות נשק אבטחה. עם שינוי החקיקה מ-2016, שמתיר למאבטחים לקחת נשק הביתה לאחר המשמרת – חזרו מקרי ההרג, ומאז נהרגו שלוש נשים וגבר מנשק אבטחה.
שמות הקורבנות
פצועים מכלי ירייה
בשליש הראשון של 2019 הובאו לביה"ח רמב"ם בחיפה 32 פצועי ירי, לעומת 14 בתקופה המקבילה ב-2018 – עלייה של 130%. מבין 32 הפצועים – 29 הם פלסטינים, מהם 18 מהיישוב טמרה שבגליל (Ynet)
מתוך נתונים על 223,140 פצועי טראומה שאושפזו ב-19 מרכזי טראומה בין השנים 2010 ו-2015 (המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה):
סיבות הפציעה
- כ-4.6% מנפגעי הטראומה נפגעו מאלימות (10,315) (לא כולל טרור ולוחמה)
- כ-13% מנפגעי האלימות נפצעו מנשק חם – בין 220 ל-ל-242 בשנה.
התפלגות סוגי האלימות 2010-2015 [מס' הנפגעים: 10,315]
- במהלך השנים חלה ירידה במספר הפצועים שאושפזו עקב אלימות בכל אחת מנסיבות האלימות למעט נשק חם
חומרת הפציעה
אחוז הפצועים קשה ואנוש לפי סוג האלימות:
- פציעות הנגרמות מנשק חם הן החמורות ביותר מבחינת אחוז הפצועים קשה ואנוש (23%), עם עליה חדה בשנת 2015
חלה עלייה באחוז הפצועים קשה כתוצאה מאלימות תוך שימוש בנשק חם.
מאפיינים דמוגרפיים
- כמעט כל הנפגעים עקב אירועי אלימות הם זכרים (89%)
- מעל 60% מהפצועים שאושפזו עקב פגיעה מאלימות הם צעירים בגיל 35-15
- אחוז יוצאי מדינות חבר העמים, יוצאי אתיופיה, פליטים ועובדים זרים בגיל 15-35 גבוה יותר באופן משמעותי בקרב נפגעי אלימות בהשוואה לאחוז שלהם ביתר נסיבות הפציעה
- יוצאי אתיופיה מאושפזים עקב אלימות פי 2.7 יותר ביחס לחלקם באוכלוסייה ויוצאי מדינות חבר העמים פי 1.8 מחלקם באוכלוסייה.
- 44% מנפגעי אלימות בגיל 15-35 הם ערבים – אחוז גבוה יחסית לעומת השיעור שלהם בקרב הנפגעים בנסיבות האחרות (34%) ופי 1.8 יותר מאשר חלקם באוכלוסייה בישראל
- בקרב ערבים שנפגעו מאלימות בולט אחוז גבוה יחסית של נפגעים מנשק חם (24% לעומת 2%-9% בקבוצות האחרות).
- באזור הצפון אחוז גבוה יותר של קורבנות אלימות שנפגעו מנשק חם (16% לעומת 12-11% ביתר האזורים).
מספר כלי הירייה במרחב האזרחי בישראל
ב-2015 המרחב האזרחי בישראל היה משופע בכ- 320,000 כלי ירייה מורשים (אזרחיים, משטרתיים וצבאיים) ובמאות אלפים כלי ירייה בלתי מורשים (המשטרה נקבה ב-2013 במספר 400,000).
(האקדח על שולחן המטבח, לא נצור, בעמ' 17; הפשיעה בחברה הערבית: לקויים בטיפול המשטרתי, בעמ' 32).
מאי 2019
כלי נשק פרטיים: 147,814
פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, תגובה מטעם המשיבים, סעיף מס. 43.
אוגוסט 2016
כלי נשק פרטיים: 142,919, מתוכם נוספו 21,905 בין אוקטובר 2015 למאי 2016
כלי נשק ארגוניים: 123,489, מהם 28,403 כלי נשק של מאבטחים ו-83,800 שנוספו בתקופה הנ"ל
סה"כ כלי נשק אזרחיים מורשים: 266,408, מהם 105,705 שנוספו בין אוקטובר 2015 למאי 2016 (עם מינוי ארדן כשר לביטחון פנים והנהגת מדיניות מקלה להוצאת רישיון נשק)
מקור: המשרד לביטחון פנים בתשובה לבקשת חופש מידע מטעם האקדח על שולחן המטבח.
רישיונות לכלי ירייה
רישיונות לנשק פרטי
2014-1992 – מספר בעלי רשיונות ומספר כלי ירייה:
("לא נצור", עמ' 51)
מקרב כלל המבקשות להחזיק נשק פרטי ב-2019 4% הן נשים ו-96% גברים. רוב מחזיקי הנשק הם בטווח הגילאים 21-45 שנים.
יותר ממחצית הבקשות שהוגשו להחזקת נשק פרטי ב-2019 הן לפי הקריטריון המורחב (החל מאוגוסט 2018) של הכשרה צבאית כרובאי 07 ומעלה.
בין השנים 2015 ל-2017 נראתה מגמת ירידה במספר הבקשות המוגשות להחזקת נשק פרטי, ובהתאם גם במספר הבקשות שאושרו. לאחר הרחבת הקריטריונים למתן רישיון לנשק פרטי, חלה עלייה חדה במהלך 2018 במספר הבקשות שהוגשו ואושרו תחת הקריטריון המורחב (רובאי 07 ומעלה).
השפעת הרחבת הקריטריונים לרישוי נשק פרטי מאוגוסט 2018
* ב-20.8.18 פורסמו קריטריונים ("תבחינים") חדשים שמרחיבים את הזכאות לרישיון נשק, במסגרתם הורחב הקריטריון של "שירות בכוחות הביטחון" לכלל מסיימי הכשרה צבאית מסוג "רובאי 07".
(פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, תגובה מטעם המשיבים, סעיף מס. 45)
עד סוף אפריל 2019, טופלו 4,926 בקשות שהוגשו על פי הקריטריון המורחב של "שירות בכוחות הביטחון", מתוכן:
- אושרו 3,817 רישיונות חדשים – 77% מבין הבקשות שטופלו
- נדחו 1,109 – 23% מבין הבקשות שטופלו
יתר הבקשות עדיין בטיפול
(מקור: פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, תגובה מטעם המשיבים, סעיף מס. 45)
להשוואה, בשנים קודמות, נדחו בממוצע כמחצית (50%) מכלל הבקשות לרישיון נשק.
(המשרד לביטחון פנים, 15 אוגוסט 2016, בתשובה לבקשת חופש מידע מטעם האקדח על שולחן המטבח)
הערה: הנתונים הנ"ל לא משקפים את כלל הבקשות החדשות שהוגשו מאז שינוי מדיניות כלי הירייה או את כלל הרישיונות האזרחיים החדשים שאושרו, אלא רק רישיונות אזרחיים פרטיים שאושרו לפי קריטריון של "שירות בכוחות הביטחון". אלה מהווים, לדברי המדינה, רק כ-12% מתוך כלל מחזיקי הרישיונות הפרטיים; הנתונים הללו גם לא כוללים רישיונות אזרחיים ארגוניים, שהרחבת התבחינים חלה גם עליהם, ושב-2016 עמדו על קרוב למחצית מכלל כלי הנשק האזרחיים.
רישיונות לנשק ארגוני
2015-2019:
(המשרד לביטחון פנים, מענה לבקשת מידע מטעם האקדח על שולחן המטבח, 3.2.2020)
פיקוח על כלי ירייה
ב 2014-הופקדו שישה מפקחים בלבד על מאגר הנשק האזרחי – כ 274,000-כלים ובעלי רישיונות, כלומר מפקח יחיד לכ 48,000-כלים ורישיונות. עד תחילת 2019 לא נוספו מפקחים; מפקח שביעי פעל בעבר ופועל בהווה כמפקח ארצי.
(האקדח על שולחן המטבח, לא נצור, עמ' 18; הוועדה בראשות דן רונן לבחינת יישום התבחינים החדשים, בפגישה עם נציגות האקדח על שולחן המטבח, 14 ינואר 2019)
נשק ונושאי נשק בחברות האבטחה
2018 – 130,000 כלי נשק בחברות האבטחה
(ניצב בדימוס דוד צור, בראיון עם גלית לובצקי, הטלויזיה החינוכית, "עושים סדר", 15.7.2018*)
2016 – 28,403 כלי נשק של מאבטחים
מקור: המשרד לביטחון פנים, 15 אוגוסט 2016, בתשובה לבקשת חופש מידע מטעם האקדח על שולחן המטבח.
2016 – כ-70,000 מאבטחים
(אמיתי לוי, ראש חטיבת האבטחה במשטרה, בישיבת ועדת הפנים מ-9.3.2016)
("לא נצור", עמ' 55)
סוגיות ועובדות
רוצה להתעדכן בפעילות שלנו?
הרשמו לרשימת התפוצה
