נסעתי פעם עם הבן שלי לבאר שבע לתערוכת דינוזאורים.  זה נדחה ונדחה ונסענו ביום האחרון של התערוכה, יום א' בבוקר. מצאנו את עצמנו ברכבת מלאה

כששירתתי בקרייה [הצבאית] היה לי ידיד שסיפר שירה ברגל שלו כדי לעזוב את השירות

כשהייתי נערה בגילאי 15-18, אחי היה בצבא, וכשהוא היה מגיע לסופ"שים הוא היה עם נשק.  זה היה נורמלי לחלוטין שהוא נכנס עם הנשק הביתה  ושכל

הייתי סטודנט בלימודי חשמל באוניברסיטת תל אביב. בחוג ללימודי הנדסת חשמל במסגרת תרגול מעבדה אחד המדריכים שהנחה קבוצת סטודנטים היה מגיע בלבוש אזרחי לשיעור כשהוא

כשהייתי חייל, ממש מעט זמן אחרי שהתגייסתי, קרא לי חבר של המשפחה אליו לשיחה. אותו חבר הוא ערבי, בן אדם מקסים וממש לא עבריין, אבל

עוד יום בתאטרון האבסורד הישראלי.  אדם נכנס עם M16 למשחקיה של פעוטות, ולא רק זה אלא גם משאיר אותו על הרצפה [בחדר אחר] בלי השגחה בזמן שהוא

פורסם בפייסבוק ביום 4.4.2018 חפץ חשוד !  ידידתי פאטמה בחורה בת 20 ערבייה מבאקה אלג'רבייה , עם חיג'אב (כיסוי ראש) , סטודנטית לאמנות רב תחומית

אני זוכרת סטודנט לפני כשלושים שנה, דרוזי ששירת נדמה לי במשמר הגבול, היה בא לכיתה עם אקדח.  מאוד לא אהבתי את זה אבל אני מתביישת

באוניברסיטה במחלקה שאני לומדת בה יש סטודנט שמגיע באופן קבוע עם אקדח מוסתר מתחת לחולצה. שמתי לב לזה רק בשיעור האחרון לסמסטר. אחרי חופשת הקיץ

בתור ילדה קטנה גדלתי עם אקדח בבית. גילינו אותו במקרה בארון. ובהתחלה לא סיפרנו להורים. זה היה מפחיד אבל זה גם היה מסעיר. מדי פעם