חיים בצד נשק – מאגר עדויות

המרחב הציבורי בישראל רווי במאות אלפי כלי נשק קל. כאן, כמו בכל העולם, נשים מהוות מיעוט קטן מבין מחזיקי הנשק הזה. עם זאת, נשים כאן נחשפות לכלי נשק ברחוב, בתחבורה הציבורית ובבתים, ולעתים מאויימות באמצעותם או נפגעות ישירות או בעקיפין מהשימוש בהם.

מאגר זה מביא קולות מושתקים ונדירים – בעיקר של נשים וגם של גברים בישראל – שמתארות כיצד נוכחות כלי נשק שמצויים בסביבתן פוגעת בהן, במשפחתן ובקהילתן, ומשפיעה עליהן; חלק מהעדויות אחרות עשויות דווקא להציג כיצד נשים תופסות נוכחות של נשק לידן כדבר רגיל ונורמלי ואף חיובי.

מטרות המאגר

אנו שואפות שנשים בישראל, שסובלות מנוכחות כלי נשק בסביבתן, ידעו שקיים מרחב ייחודי שבו הן יכולות להעלות חוויות אישיות ודילמות הנוגעות למפגש שלהן עם נשק, שהן לא לבד בנושא זה שמטריד אותן, ושהן יכולות להיות חלק ממאבק שנועד לשפר את מצבן. כמו כן, נפעל למען המטרות הבאות באמצעות המאגר:

* אנו מודעות לכך שמטרה זו נשמעת קצת יומרנית ובלתי מושגת; עם זאת, כשהצלחנו להביא לאכיפת חוק שהוציא מתוך עשרות אלפי בתים את נשק האבטחה שהוכנס אליהם קודם כדבר שבשגרה, הפסיקו לגמרי, למשך כמה שנים, רציחות והריגות בנשק אבטחה שנלקח הביתה, אחרי 11 שנים שבהן ממוצע של 3 אנשים בשנה נורו למוות בנשק כזה. לצערנו, בהמשך, החוק "תוקן" וההריגות והרציחות התחדשו.

עבודה מתואמת מול ארגונים פלסטיניים

מראשיתו, יזמנו את הפרויקט ככזה שיתנהל באופן מתואם מול פרויקט מקביל שמקיימים ארגונים פמיניסטיים פלסטיניים בישראל. עבודת התיאום החלה כבר בשלבי התכנון, שנעשו במשותף עם הארגונים "נשים נגד אלימות", ו"אל-טופולה".

מתוך הבנה שלכל חברה יש מאפיינים הייחודיים לה, החלטנו לפעול בנפרד בדרכים שונות המתאימות לכל חברה, אולם המשכנו את תהליך הלמידה המשותף, כדי לנסות להפיק לקחים רוחביים וכוללים ככל האפשר.

"נשים נגד אלימות" ו"אל-טופולה" אספו נתונים וחומרים על נוכחות הנשק בחברה הפלסטינית בישראל ועל קורבנותיו. לאחר תהליך של למידה מעמיקה ותיעוד ניסיון של התארגנות קהילתית למאבק בנשק, יצאו הארגונים בקמפיין תקשורתי ייעודי לחברה הפלסטינית, במסגרתו הופקו שלושה סרטונים: הראשון מציג את הרעיון כי אין אדם החסין בפני הנשק, השני מביא את קולן הייחודי של הנשים אשר משלמות מחיר כבד ויומיומי בשל הימצאות הנשק בסביבתן, והשלישי מתבונן לעתיד וקורא לפעולה. הסרטונים הופקו בשפה הערבית אך בהמשך תורגמו לעברית ואנגלית והופצו ברשתות החברתיות ובמסגרת קמפיין 16 ימים נגד אלימות נגד נשים.

מטרת הקמפיין הייתה העלאת מודעות חברתית לבעיית הנשק והיד הקלה על ההדק וקריאה לחברה הפלסטינית לקחת אחריות ולהוקיע מתוכה את הנשק ואת משתמשיו.

המטרה של העבודה המתואמת היא שבכל קהילה יתקיים פרויקט שמותאם לצרכיה ולבעיותיה, תוך קשר והידברות עם העבודה הפמיניסטית של הארגון/ים המקביל/ים בחברה השנייה. זאת, לצורך הזנה והפריה הדדית, על מנת להשמיע קולות מגוונים של נשים לגבי נשק בסביבתן, וכדי ליצור מערך כולל ומתואם שפועל לצמצום נשק בישראל.

סטודנטיות וסטודנטים בקורס "סטודיו שטח" במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שיתפו פעולה עם האקדח על שולחן המטבח לחקר השפעת הנוכחות של נשק חם במרחב הציבורי.תוך כדי היכרות עם המאבקים העיקריים של האקדח, נוצרו עבודות עיצוב ואמנות המגיבות לסוגיה המורכבת ביותר של ביטחון בחברה הישראלית

מגרש משחקים

עוד יום בתאטרון האבסורד הישראלי.  אדם נכנס עם M16 למשחקיה של פעוטות, ולא רק זה אלא גם משאיר אותו על הרצפה [בחדר אחר] בלי השגחה בזמן שהוא

להמשך קריאה >

תחבורה ציבורית

פורסם בפייסבוק ביום 4.4.2018 חפץ חשוד !  ידידתי פאטמה בחורה בת 20 ערבייה מבאקה אלג'רבייה , עם חיג'אב (כיסוי ראש) , סטודנטית לאמנות רב תחומית

להמשך קריאה >

באקדמיה

אני זוכרת סטודנט לפני כשלושים שנה, דרוזי ששירת נדמה לי במשמר הגבול, היה בא לכיתה עם אקדח.  מאוד לא אהבתי את זה אבל אני מתביישת

להמשך קריאה >

נשק הפרעה זניחה

באוניברסיטה במחלקה שאני לומדת בה יש סטודנט שמגיע באופן קבוע עם אקדח מוסתר מתחת לחולצה. שמתי לב לזה רק בשיעור האחרון לסמסטר. אחרי חופשת הקיץ

להמשך קריאה >

אקדח בבית

בתור ילדה קטנה גדלתי עם אקדח בבית. גילינו אותו במקרה בארון. ובהתחלה לא סיפרנו להורים. זה היה מפחיד אבל זה גם היה מסעיר. מדי פעם

להמשך קריאה >

נשק במשקל תינוק

כששירתתי בקרייה לפני שנים מדי פעם הייתה לי תורנות שמירה שם בלילה. עם רובה ששקל שלושה ק"ג. מאז זה הפך לקנה המידה שלי למשקל מעיק

להמשך קריאה >

משחקי נשק בבית

שהייתי בבית ספר יסודי ידעתי איפה אבא שלי מחביא את האקדח הפרטי שלו.  הוא היה בעיקר יוצא איתו למטווחים ולוקח אותו כשהיינו יוצאים לטיולים ארוכים

להמשך קריאה >

משחק ילדים

כשהייתי בתיכון אחותי גילתה שיש לאבא שלי אקדח במגירה ליד חדר השינה של ההורים. היא הראתה לי. לא דיברנו על זה עם ההורים.

להמשך קריאה >

חדר לידה

אני מיילדת, בת 42 , מצפון הארץ עובדת בבית חולים.  בבתי חולים במחלקת לידות אסור להיכנס עם נשק לתוך המחלקה.  אישה בהריון עברה לידה ראשונה,

להמשך קריאה >

חיל האוויר

אני נשואה לאיש צבא, טייס בחיל האוויר. לקראת סיום קורס הטיס או קצת אחרי שהוא סיים הוא אמר שהציעו להם לחתום על אקדח ולצאת עם

להמשך קריאה >

הרצליה

לפני עשור או יותר שנים נודע לי שמישהו מהרחוב שלנו שאני לא מכירה נרצח בירייה (אז אפילו לא ידעתי איפה וחשבתי שזה קרה בשכונה). ידעתי

להמשך קריאה >

בחירות

לפני -10-15 שנים ירי על פעיל מפלגה שתלה מודעת בחירות, אני לא זוכרת אם לבחירות המקומיות או הארציות. הירי אירע בתוך השכונה שאני חיה בה,

להמשך קריאה >

טופס דיווח - חיים בצד נשק

מנגנון משלוח העדות מאפשר לך להעלות עדות באופן אנונימי, וגם אנו לא נדע את פרטי השולחת

העדויות מתייחסות לכל סוגי הנשק במרחב האזרחי והאישי

אנו שומרות לעצמנו את האפשרות לבחור שלא לפרסם עדויות מסוימות, משיקולים של רלוונטיות וענייניות תוכנן

העדויות יפורסמו לאחר עריכה מינימלית, גם משיקולי הגנה על בטיחות העדה

אנחנו זקוקות לתרומתך!

באמצעות פייפאל או כרטיס אשראי:

*לאחר לחיצה על הכפתור סמנו את התיבה בטופס לתרומה חודשית

או בהעברה בנקאית: