חיים בצד נשק – מאגר עדויות

המרחב הציבורי בישראל רווי במאות אלפי כלי נשק קל. כאן, כמו בכל העולם, נשים מהוות מיעוט קטן מבין מחזיקי הנשק הזה. עם זאת, נשים כאן נחשפות לכלי נשק ברחוב, בתחבורה הציבורית ובבתים, ולעתים מאויימות באמצעותם או נפגעות ישירות או בעקיפין מהשימוש בהם.

מאגר זה מביא קולות מושתקים ונדירים – בעיקר של נשים וגם של גברים בישראל – שמתארות כיצד נוכחות כלי נשק שמצויים בסביבתן פוגעת בהן, במשפחתן ובקהילתן, ומשפיעה עליהן; חלק מהעדויות אחרות עשויות דווקא להציג כיצד נשים תופסות נוכחות של נשק לידן כדבר רגיל ונורמלי ואף חיובי.

מטרות המאגר

אנו שואפות שנשים בישראל, שסובלות מנוכחות כלי נשק בסביבתן, ידעו שקיים מרחב ייחודי שבו הן יכולות להעלות חוויות אישיות ודילמות הנוגעות למפגש שלהן עם נשק, שהן לא לבד בנושא זה שמטריד אותן, ושהן יכולות להיות חלק ממאבק שנועד לשפר את מצבן. כמו כן, נפעל למען המטרות הבאות באמצעות המאגר:

  • למנוע את הקורבן הבא.*
  • לספק לציבור מידע חשוב שחורג מהנתונים ומהחומר המחקרי שאנו מפרסמות בנושא הנשק במרחב הציבורי בישראל.
  • להעלות את המודעות לפגיעות ולסכנות שגלומות בנוכחות נשק במרחב הציבורי בישראל, שרבים האזרחים הרגילים לראותו בלי לחשוב על השלכותיו: החל מתחושת ערעור הביטחון והאיוּם, ועד לפגיעה פיזית ישירה.
  • לערער על ריבוי כלי נשק במרחב הציבורי והאישי בישראל, שזוכה לנורמליזציה בקרב הציבור היהודי בישראל, ונתפס כמאיים ומשתיק במרחב הפלסטיני בישראל.
  • להשפיע באמצעות המידע על מקבלי החלטות ומעצבי דעה, בעת עיצוב מדיניות וחקיקה הנוגעת לכלי נשק במרחב הציבורי.
  • לחזק ולהעמיק את התנועה האזרחית שפועלת נגד ריבוי נשק במרחב הציבורי בישראל.

* אנו מודעות לכך שמטרה זו נשמעת קצת יומרנית ובלתי מושגת; עם זאת, כשהצלחנו להביא לאכיפת חוק שהוציא מתוך עשרות אלפי בתים את נשק האבטחה שהוכנס אליהם קודם כדבר שבשגרה, הפסיקו לגמרי, למשך כמה שנים, רציחות והריגות בנשק אבטחה שנלקח הביתה, אחרי 11 שנים שבהן ממוצע של 3 אנשים בשנה נורו למוות בנשק כזה. לצערנו, בהמשך, החוק "תוקן" וההריגות והרציחות התחדשו.

עבודה מתואמת מול ארגונים פלסטיניים

מראשיתו, יזמנו את הפרויקט ככזה שיתנהל באופן מתואם מול פרויקט מקביל שמקיימים ארגונים פמיניסטיים פלסטיניים בישראל. עבודת התיאום החלה כבר בשלבי התכנון, שנעשו במשותף עם הארגונים "נשים נגד אלימות", ו"אל-טופולה".

מתוך הבנה שלכל חברה יש מאפיינים הייחודיים לה, החלטנו לפעול בנפרד בדרכים שונות המתאימות לכל חברה, אולם המשכנו את תהליך הלמידה המשותף, כדי לנסות להפיק לקחים רוחביים וכוללים ככל האפשר.

"נשים נגד אלימות" ו"אל-טופולה" אספו נתונים וחומרים על נוכחות הנשק בחברה הפלסטינית בישראל ועל קורבנותיו. לאחר תהליך של למידה מעמיקה ותיעוד ניסיון של התארגנות קהילתית למאבק בנשק, יצאו הארגונים בקמפיין תקשורתי ייעודי לחברה הפלסטינית, במסגרתו הופקו שלושה סרטונים: הראשון מציג את הרעיון כי אין אדם החסין בפני הנשק, השני מביא את קולן הייחודי של הנשים אשר משלמות מחיר כבד ויומיומי בשל הימצאות הנשק בסביבתן, והשלישי מתבונן לעתיד וקורא לפעולה. הסרטונים הופקו בשפה הערבית אך בהמשך תורגמו לעברית ואנגלית והופצו ברשתות החברתיות ובמסגרת קמפיין 16 ימים נגד אלימות נגד נשים.

מטרת הקמפיין הייתה העלאת מודעות חברתית לבעיית הנשק והיד הקלה על ההדק וקריאה לחברה הפלסטינית לקחת אחריות ולהוקיע מתוכה את הנשק ואת משתמשיו.

המטרה של העבודה המתואמת היא שבכל קהילה יתקיים פרויקט שמותאם לצרכיה ולבעיותיה, תוך קשר והידברות עם העבודה הפמיניסטית של הארגון/ים המקביל/ים בחברה השנייה. זאת, לצורך הזנה והפריה הדדית, על מנת להשמיע קולות מגוונים של נשים לגבי נשק בסביבתן, וכדי ליצור מערך כולל ומתואם שפועל לצמצום נשק בישראל.

טופס דיווח - חיים בצד נשק

מנגנון משלוח העדות מאפשר לך להעלות עדות באופן אנונימי, לבחירתך, ובמקרה כזה גם אנו לא נדע את פרטי השולחת

העדויות מתייחסות לכל סוגי הנשק במרחב האזרחי והאישי

אנו שומרות לעצמנו את האפשרות לבחור שלא לפרסם עדויות מסוימות, משיקולים של רלוונטיות וענייניות תוכנן

העדויות יפורסמו לאחר עריכה מינימלית, גם משיקולי הגנה על בטיחות העדה

- - המאגר נמצא עדיין בבנייה - -

אנחנו זקוקות לתרומתך!

באמצעות פייפאל או כרטיס אשראי:

*לאחר לחיצה על הכפתור סמנו את התיבה בטופס לתרומה חודשית

או בהעברה בנקאית:

  • אישה לאישה מרכז פמיניסטי חיפה
  • הבנק הבינלאומי הראשון (קוד 31)
  • סניף נווה שאנן (רח' נתן קומוי 1, חיפה) (קוד 7)
  • מס' חשבון: 413461
  • סוויפט קוד: FIRBILITXXX
  • IBAN: IL380310070000000413461
  • אנא יידעי אותנו לגבי תרומתך - development@gfkt.org