כשהייתי חייל, ממש מעט זמן אחרי שהתגייסתי, קרא לי חבר של המשפחה אליו לשיחה. אותו חבר הוא ערבי, בן אדם מקסים וממש לא עבריין, אבל כנראה שהיו לו כמה יריבים בעולם. התייצבתי אצלו מיד, כי מאוד אהבתי אותו, ואני עדיין מאוד אוהב.

אמר: "אנחנו מאוד גאים בך. אני מכיר אותך מאז שאתה ילד, ועכשיו סוף סוף התגייסת לצבא וזה מאוד משמח אותי". 

כאן התחלתי לחשוד. בכל זאת לא מדובר היה באדם ציוני גדול.

 ואז הוא המשיך : "אתה לא חייב לענות לי מיד, אבל אני רוצה שתדע ותזכור שאני מציע לך עסקה-  M16 תמורת 16,000 דולר".

הייתי בשוק. "מה?!"

אמר: "תביא לי M16 מהצבא, ואני אתן לך 16,000 דולר. תעשה את זה מתי שאתה רוצה, איך שאתה רוצה. ההצעה שלי תהיה בתוקף".

בתשובה: "אה.. אני לא יודע אם זה אפשרי…" גימגמתי. 

הייתי די מובך מההצעה. בכל זאת מדובר בבנאדם שמכיר אותי מילדות ואני מאוד מעריך. 

אמרתי: "אני חושב שאם אני אקח נשק ולא אחזיר, מישהו יעלה על זה…" לא שהייתי עושה את זה בכל מקרה, אבל להגיד לבחור שהוא השתגע לא היה במקום.

אמר: "אתה ילד חכם. אתה תמצא דרך. אולי לפני שתשתחרר". הוא הפציר בנימוס. "אבל אם אתה לא רוצה אתה לא חייב. תעשה את זה מתי שאתה רוצה". נרגעתי. "אבל אם M16 זה גדול אליך, תביא כדורים. על כל כדור תקבל דולר".

כךפספסתיאת "ההזדמנות" להפוךלסוחרנשק.

 אני מאמין שאותו חבר של המשפחה הסתדר בסופו של דבר.