רישיונות לנשיאת נשק
האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים בוחן ומאשר בקשות לשלושה סוגים עיקריים של רישיונות לנשיאת נשק קל:
רישיון פרטי, שמונפק לאדם פרטי שמבקש לקנות כלי ירייה ולהחזיק בו בביתו.
רישיון מיוחד, שמונפק לאדם שאחראי על נושאי נשק נוספים ועל נשקם (כעובד בכיר בחברת אבטחה, כרכז ביטחון יישובי, או כאחראי ביטחון במפעל)
הרשאה מוגבלת לנשיאת נשק בתפקיד, המונפקת לאדם הכפוף לבעל רישיון מיוחד ושנושא נשק במסגרת עבודתו או בהתאם למקום מגוריו.
גופי שלטון האחראים על נשק קל בישראל
א. האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים – אחראי על נשק פרטי (בבעלות פרטית( ונשק ארגוני (של חברות שמירה ואבטחה, מפעלים ויישובים)
ב. משטרת ישראל – אחראית על נשק שוטרים ואנשי משמר הגבול
ג. צה"ל – אחראי על כלי הנשק שנושאים חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, ובכיתות כוננות ביישובים יהודיים בגדה המערבית וביישובים שמוגדרים "ראויים" בגבולות הקו הירוק.
ד. שירות בתי הסוהר.
ה. משמר הכנסת.
חקיקת רישוי נשק
רישוי, החזקה ופיקוח על כלי ירייה בישראל מוסדרים בשורת דברי חקיקה, ואלו הבולטים שבהם:
חוק כלי ירייה תש"ט-1949
החוק מסדיר את תחום החזקת כלי הירייה בישראל, ומבוסס על העיקרון לפיו החזקת נשק קל בישראל היא לא זכות אלא פריבילגיה בת רשות, הדורשת הרשאה וכפופה לקריטריונים מגבילים ולהכשרה מוקדמת. הפעלת החוק באחריות המשרד לביטחון פנים. החוק קובע את המידע הנדרש כתנאי למתן רישיון אישי לנשיאת נשק, לרבות מהמשטרה, מהמשרד לביטחון פנים וממשרד הבריאות, וכן מטיל חובה על רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד רווחה אשר סוברים שנושא נשק עלול להוות סכנה לעצמו או לסביבתו – להודיע על כך לפקיד במשרד הבריאות; זה רשאי – אך לא חייב – לדווח על כך לפקיד הרישוי במשרד לביטחון פנים ולצבא, וכן לגופים חמושים אחרים. בנוסף, מסדיר החוק הרשאות להחזקת כלי ירייה ארגונים, כמו חברות אבטחה ומפעלים, וארגונים ציבוריים כגון המשטרה, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת.
הצעת חוק כלי ירייה התשע"ח-2017
הצעת החוק נועדה להחליף את חוק כלי ירייה משנת 1949.
נוסח הצעת החוק, כולל נספח בנושא בדיקת כשירות נפשית למבקשי רישיון.
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972
החוק מסדיר את תחום שירותי השמירה והאבטחה בישראל, לרבות מתן רישיונות לחברות אבטחה והסדרת פעולתן, ומצוי בתחום האחריות של משרד המשפטים. החוק לא מבחין בין שירותי שמירה חמושים ובלתי חמושים ולא מתייחס לנשיאת נשק. בשנים האחרונות מתקיים מהלך חקיקתי לפיצול הסדרת שירותי השמירה מהסדרת החוקרים הפרטיים, באמצעות גיבוש הצעת חוק שירותי אבטחה.
תזכיר חוק שירותי אבטחה, התשע"ד-2014
הערות האגודה לזכויות האזרח על תזכיר החוק, יולי 2014 (כולל נספח: סקירת המודלים הבינלאומיים לפיקוח על מאבטחים)
הערות האגודה על תזכיר החוק, אפריל 2012
הערות לתזכיר החוק מטעם קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", אפריל 2012
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005
החוק מסדיר סמכויות של שוטרים, חיילים ומאבטחים, קובע תנאים למתן הרשאה לאדם כמאבטח (שאינה זהה לעבודה בחברת אבטחה ואינה הרשאה לשאת כלי ירייה) וכן קובע סמכויות פיקוח ועיכוב מוגברות כלפי אדם שנושא נשק שלא כדין, או שיש חשד שיעשה בנשק שימוש שלא כדין. החוק מסמיך את השר לביטחון פנים להורות על מקומות שאליהם אסור יהיה להיכנס עם נשק.
חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998
החוק קובע הסדרי אבטחה וביטחון בגופים ציבוריים. לפי החוק, על מאבטח בגוף ציבורי להיות בעל רישיון לעסוק כשומר לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה וכן להיות בעל רישיון אישי או תעודת הרשאה לנשיאת נשק. מינוי ממונה על הביטחון בגוף ציבורי דורש גם הוא היתר לשאת כלי ירייה או כשירות לשאת כלי ירייה. החוק קובע שלממונה מוקנות סמכויות פיקוח ועיכוב מוגברות כלפי אדם שנושא נשק שלא כדין או שיש חשד שיעשה בנשק שימוש שלא כדין.
חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968
החוק קובע תנאים לרישיון עסק, ומתיר לשר העבודה להתקין תקנות בנוגע לבטיחות הנמצאים במקום, לרבות דרישה להצבת שמירה במקום העסק.
חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991
החוק קובע הליכים להגנה מפני אלימות במשפחה, לרבות הוצאת צו הגנה כנגד מי שמהווה סכנה לבן או בת משפחה. החוק קובע שכשניתן צו הגנה – ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק, ונשקו יוחרם לאלתר. עם זאת, בית המשפט מוסמך להתיר למי שניתן כנגדו הצו להמשיך להחזיק את הנשק אם אין בכך סכנה למאוים ובנסיבות שמנויות בחוק, לרבות אם נושא הנשק הוא מאבטח והדבר עלול לפגוע בפרנסתו. במקרה שהותר למחויב בצו להמשיך ולשאת נשק, קובע החוק שיש לפרט את הסיבה לכך ומהם ההסדרים שנדרשים לשם הבטחת ביטחון המאוים. בית המשפט מחויב להעביר החלטות בעניין כלי ירייה במסגרת זו לגורמים המפקחים ברשות הביטחון הרלוונטית.
חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
החוק קובע אמצעים להגנה מפני הטרדה מאיימת (stalking) שאינה בהכרח מצד בן או בת משפחה ואינה כוללת בהכרח אלימות או איום באלימות, כגון צו למניעת הטרדה מאיימת המטיל הגבלות על המאיימ/ת בעקבות בקשה של המאוימ/ת. אם ניתן צו כזה, השופט רשאי (אך לא חייב) להורות על תפיסת נשקו של המחויב בצו, ואם לא הורה כך, עליו לנמק זאת. בנוסף, צריך השופט להודיע לגורמים המפקחים ברשות הביטחון הרלוונטית על מתן הצו.
חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951
החוק מציג עקרונות להבטחת השוויון בין גברים לנשים וקובע כי נשים זכאיות להגנה מפני אלימות. החוק דורש כי ביחס להצעות חקיקה שיש להן השלכות על נושא השוויון תוגש חוות דעת מגדרית ביחס להשלכות אלו. כמו כן, הוא מעגן את הצורך והחובה לאיסוף נתונים רגיש מבחינה מגדרית על-ידי גופים ציבוריים האוספים ומפרסמים מידע לציבור למטרות סטטיסטיות ואחרות.
תקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע"ח-2018
פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא התקנות מיום 12.6.2018
עמדת האקדח על שולחן המטבח, נשלחה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, 1.7.18
נוסח התקנות, התקבלו ב-16.7.18
הנחיות לעובד סוציאלי ליישום חוק כלי הירייה, התש"ט-1949, 1.34, פברואר 2017
סוגיות ועובדות
פעילות משפטית וקמפיינים
רוצה להתעדכן בפעילות שלנו?
הרשמו לרשימת התפוצה
מקורות מידע