באוניברסיטה במחלקה שאני לומדת בה יש סטודנט שמגיע באופן קבוע עם אקדח מוסתר מתחת לחולצה. שמתי לב לזה רק בשיעור האחרון לסמסטר. אחרי חופשת הקיץ הוא חזר כמתרגל ויושב איתי במשרד, כשהאקדח תמיד איתו. ראשי המחלקה, וגם תלמידים אחרים הסבירו לי שאין מה לעשות היות שחוקי האוניברסיטה לא אוסרים על נשיאת נשק.
חשבתי על סטודנטית שננזפה שהשאירה כלי אוכל בחדר משותף באותו מתחם – אני מניחה שגם זה לא מצויין בתקנון האוניברסיטה, אבל זה הפריע לסטודנטים. לא ידעתי איך לקבל את זה שהפרעה מסוג כלי אוכל היא משהו שגורר נזיפה, בזמן שעם הפרעה מסוג כלי נשק קטלני אין מה לעשות.
יזמתי איתו שיחה כדי להסביר את הקושי שלי ולשאול אם יש אפשרות שלא ייכנס עם הנשק למתחם. הסטודנט הסביר לי שאני צריכה לקבל דברים שזרים לעולם שלי כמו שהוא מקבל דברים שזרים לעולם שלו, כמו בנות שמתלבשות בלבוש חשוף.
לצערי, עד כה לא הצלחתי לשכנע איש במערכת שכלי נשק מביא עמו סכנה שאין לי דרך להתמודד איתה, כשאני נאלצת לסמוך על המצב התודעתי והנפשי של אדם שאני לא מכירה ושמרשה לעצמו להעיר לי על חוש האופנה של בנות המחלקה.
לצערי, הזכות של אדם אחד לשאת נשק מקבלת עדיפות על פני הזכות לביטחון של כל הסביבה.
