בבית שלי, בקיבוץ בצפון, עם משפחה של כ־15 אנשים, בין גילאי 2 ועד 70+
הזמנו את המשפחה הקרובה לחגוג יום הולדת שנתיים לבני. סבים וסבתות, דודים ובני דודים התקבצו בדירתנו הקטנה לעוגה ולמשחקים. הילדים התרוצצו וצחקו, ממלאים את החדר באנרגיה.
בשלב מסוים, אח של בעלי הוריד את הסוודר שלו, ושמתי לב לאקדח החגור על מותנו. גל של חוסר נוחות הציף אותי—נשק גלוי בסלון שלי, כשחמישה ילדים קטנים מתרוצצים סביב ומשחקים.
אמרתי לחברה של האח השני של בעלי, שישבה לידי, כמה לא נעים לי לראות את זה. היא השיבה שגם החבר שלה כנראה נושא עליו אקדח. באותו רגע זה הכה בי: ייתכן שלא רק נשק אחד, אלא שניים נמצאים בבית שלי במהלך מסיבת יום ההולדת של בני בן השנתיים.
זה גרם לי להרגיש מאוד לא בנוח ולא בטוחה בבית שלי. התחלתי לחשוב איך יגיבו אם אקבע כלל שאין להכניס נשק אלי הביתה, ושוחחתי על כך עם בעלי. אני בהחלט אשקול פעמיים אם להזמין את המשפחה אלי הביתה שוב.
