לפני כשנה הייית בהפגנה קטנה של כ-15 א.נשים במתחם שרונה בת"א כנגד קורס של הטכניון על שיווק ומכירת נשק. בשלב כלשהו בהפגנה הגיע אדם, נראה בשנות ה-30 בחייו, והתחיל לצעוק עלינו. לא הבנתי בדיוק מה הוא אמר ברמת התוכן, אבל באופן כללי היה ברור כי הוא לא מתייחס אל התוכן של ההפגנה שלנו, אלא פשוט צועק עלינו בלי קשר לכלום.
אני ועוד כארבע פעילות עמדנו במעגל עם תופים ותופפנו כחלק מההפגנה ורוב הצעקות שלו היו מכוונות אלינו.
שלב כלשהו הוא התחיל להיות אגרסיבי יותר, לצעוק איומים ולרוץ לכיווננו בצורה מאיימת.
ואז הוא שלף אקדח.
בשלב זה כבר היה ברור שהוא לא לגמרי בריא בנפשו מההתנהגות שלו, כך ששליפת האקדח היתה גם מפתיעה, וגם מאוד מאיימת. ואפילו לא היה לנו ברור מה הוא רוצה מאיתנו. הוא נופץ באקדח קצת ונעלם, ואח"כ חשבנו על כך שסיכוי לא רע שלא היה מדובר באקדח אמיתי – אף אחד מאיתנו לא ראה אותו מספיק וב כדי להגיד. אבל עצם העובדה שזה הרגיש כמו משהו שיכול לקרות, וודאי עם מישהו לוקה בנפשו אי אפשר לאמוד את התוצאות האפשרויות, זה היה מאוד מאיים.
